אלפי משפחות בציפייה: האם המדינה תתחיל לשלם לכם את המשכנתא?
החזרים של למעלה מ-1,000 ש"ח בחודש ישירות לחשבון הבנק: יוזמת "חוק סיוע לנוטלי משכנתאות" מעוררת סערה במסדרונות האוצר ונוטעת תקווה בלב משפחות רבות במגזר שקורסות תחת נטל הריבית. מי זכאי לסבסוד, היכן עומד החוק ומהן הנקודות שחשוב לבדוק כבר עכשיו כדי לא לפספס את הבשורה? סקירה מקצועית
זהו הסיפור הקבוע של השנה האחרונה בכל בית יהודי: השולחן ערוך, הילדים כבר ישנים, ובני הזוג יושבים עם הניירת מול מסך הבנק. "שוב זה עלה?" היא שואלת בדאגה, והוא רק נאנח. "עוד ארבע מאות שקלים לחודש, זה כבר אלפיים שקלים יותר ממה שתכננו כשחתמנו על החוזה".
התמונה הזו, שמשותפת לאלפי משפחות צעירות בערים החרדיות - מאלעד ועד בית שמש, ומבני ברק ועד נתיבות - היא שהולידה את היוזמה הדרמטית שעל השולחן: "חוק סיוע לנוטלי הלוואות לדיור". לאחר אישור התקציב ודיונים קדחתניים, השאלה הגדולה היא האם מדובר בבשורה אמיתית שתקל על 'הכנסת כלה' ועל רכישת הדירה, או בהבטחה שתישאר על הנייר.
מי נמצא "בתוך התמונה"?
לפי תזכיר החוק המתגבש, המדינה לא מתכוונת לעזור לכולם, אלא להתמקד באלו שנפגעו הכי קורבני מהזינוק בריבית הפריים. התנאים לזכאות, כפי שהם מסתמנים כרגע, הם ספציפיים מאוד:
-
מועד החתימה: הסיוע מיועד למי שרכש דירה יחידה וחתם על המשכנתא עד ליום 31 בדצמבר 2022 (כלומר, לפני עיקר העליות הדרסטיות של הריבית).
-
תקרת שווי הנכס: הסיוע יינתן למי שרכש דירה במחיר שאינו עולה על פי שניים ממחיר דירה ממוצעת במועד הרכישה (באזור ה-3.4 מיליון ש"ח נכון לתחילת 2022).
-
הקריטריון הכספי: המדינה מציעה לכסות עד 75% מהעלייה הריאלית שחלה בהחזר החודשי שלכם מאז הרכישה.
המספרים שמאחורי המשכנתא: כך זה עשוי להיראות
כדי להבין את המשמעות בכיס של המשפחה החרדית, פנינו למומחים שינתחו את המתווה. נניח שמשפחה צעירה לקחה משכנתא של מיליון שקלים בשנת 2021. אם אז ההחזר עמד על כ-4,100 ש"ח, והיום הוא טיפס ל-5,500 ש"ח - מדובר בפער של 1,400 ש"ח מדי חודש. לפי המתווה המוצע, המדינה עשויה לסבסד כ-1,050 ש"ח מהסכום הזה. מדובר בתוספת קריטית לסל הקניות השבועי או לתשלום שכר הלימוד.
עם זאת, חשוב לציין: הסכום יקובע לפי המענק הראשון. המשמעות היא שאם הריבית תמשיך לעלות בעתיד, הסיוע לא יגדל בהתאם.
בין הפטיש לסדן: מדוע החוק עדיין לא מיושם?
למרות התקווה הגדולה, הדרך ליישום החוק רצופה מכשולים. משרד האוצר ובנק ישראל מביעים התנגדות עזה למהלך. הטענה המרכזית היא שהסיוע עלול דווקא לתדלק את האינפלציה ולהוביל לעליות מחירים נוספות.
בנוסף, נשמעת ביקורת על כך שהחוק מתגמל רק את בעלי הדירות, בעוד שוכרי הדירות - שספגו אף הם עליות מחירים דרסטיות בשכר הדירה - נותרים ללא מענה. "האם זה הוגן לעזור רק למי שיש לו נכס?", שואלים הכלכלנים. מנגד, התומכים בחוק טוענים כי מדובר ב'הצלת נפשות' של ממש עבור מעמד הביניים החרדי שנחנק תחת ההוצאות.
מה עושים בינתיים?
למרות שהחוק טרם עבר בקריאה שלישית, המומחים ממליצים לא לשבת בחיבוק ידיים. "הדבר הגרוע ביותר הוא להגיע למצב של פיגור בתשלומים", מסבירים אנשי המקצוע בתחום הפיננסים. "גם אם החוק יעבור, הבנק לא יחכה לכם".
בשלב זה, חשוב לבצע 'בדיקת דופק' למשכנתא:
-
לבדוק האם אתם עומדים בקריטריונים של תאריך הרכישה ושווי הנכס.
-
לבחון מול מומחה האם ניתן לבצע מחזור משכנתא או שינוי מסלולים שיקל על ההחזר עוד לפני הסיוע הממשלתי.
-
לשמור תיעוד מסודר של עליות ההחזרים שלכם.
האם לדעתכם המדינה צריכה להתערב ולעזור למשפחות שקורסות, או שהתערבות כזו עלולה להזיק לכולנו בטווח הארוך? שתפו אותנו בתגובות.
התוכן מוגש כמידע לציבור ואינו מהווה תחליף לייעוץ משכנתאות מקצועי או משפטי. לפרטים נוספים ולבדיקת התאמה אישית למצבכם, יש לפנות למומחים בתחום.