יוקר המחיה? איך אפשר יחד עם כל המצב הזה לעשות לקניות לחג?

פסח בפתח, וסל הקניות שוב מעסיק את כולנו.

"יוקר המחיה," אנחנו אומרים במרירות. "המחירים השתגעו." "הכשרות לפסח עולה הון." ואז אנחנו נכנסים לסופר, שמים ביד עגלה ריקה – ויוצאים עם עגלה מלאה, חשבונית שמחממת את הלחיים, ותחושה עמומה שמשהו כאן לא הסתדר כמו שתכננו.

אבל האם באמת תכננתם?

לפני כמה שבועות פתחה בישראל רשת סטוק חדשה – אחת מאלה שמוכרות את כל הדברים שנחמד "שיהיה את זה" בבית. כתבה בעיתון מצוטט סיקרה את הפתיחה תחת כותרת שגרמה לי לעצור: "היו אנשים שהגיעו עם עגלות של 20,000 שקל. לא צפינו טירוף כזה." עשרים אלף שקל. ברשת סטוק. על דברים שכלום מהם לא היה ברשימת קניות כתובה.

זו לא כתבה על יוקר המחיה. זו כתבה על התנהגות צרכנית.

שלושה אויבים, לא אחד

כשמשפחות מגיעות אלי לאחר פסח עם מינוס פתוח בחשבון, אני שואל אותן שאלה אחת פשוטה: "כמה עלה לכם פסח השנה?"

רובן לא יודעות לענות.

לא בגלל שהן לא חכמות. אלא כי לא ניהלו – זרמו. וזרימה בתקופת פסח זה לא ניהול, זה שחייה עם הזרם עד שהמים מגיעים לצוואר.

הנזק הכלכלי של פסח לא מגיע ממקור אחד – הוא מגיע משלושה בו זמנית. הראשון: ההוצאות מאמירות. בגדים לילדים, בשר, מוצרי מזון שעולים עשרות אחוזים יותר מהרגיל, אירוח, מתנות, חד-פעמי, חול המועד. בית עם ילדים שמארח כמה סעודות יכול להגיע בקלות ל-15,000 עד 35,000 שקל בחודש אחד. השני: ההכנסות יורדות. עצמאי שמפסיד שבוע של עבודה מפסיד בין 6,000 ל-8,000 שקל – ובאותו חודש ממש ההוצאות בשיא. השלישי, והמסוכן מכולם: האווירה. כשכולם מסביב קונים, כשהחנויות מקושטות, כש"פעם אחת בשנה", כש"הילדים מגיעים" – גם האדם הכי מסודר מוצא את עצמו קונה דברים שמעולם לא עלו בדעתו לקנות.

מחקרים בכלכלה התנהגותית מראים שבתקופות חג, אנשים חורגים ב-35 עד 50 אחוז מהתקרה שהציבו לעצמם. גם כשהציבו תקרה. הסיבה: הסביבה תמיד מנצחת את ההיגיון – אם לא מכינים כלים שיגנו עליו.

"מסתדרים" זה לא ניהול

כשאני שואל משפחות "איך אתם מתכננים את פסח?" התשובה הנפוצה ביותר היא: "אנחנו מסתדרים." ואני מבין מה זה אומר: אין תוכנית. יש תקווה.

אבל פסח מגיע בדיוק באותו תאריך כל שנה. י"ד בניסן. מאז יציאת מצרים. אין שום הפתעה בזמן הגעתו. ועם זאת, מדי שנה, אחרי החג, עשרות אלפי משפחות מוצאות את עצמן עם חוב שלא תכננו.

ההבדל בין משפחות שמגיעות אחרי פסח שמחות לבין אלו שמגיעות שבורות הוא לא גובה ההכנסה. הוא לא מחיר הסל. הוא שאלה אחת פשוטה: האם ישבתם מראש וכתבתם מספר?

לא "ננסה לחסוך". לא "נזהר". מספר אחד: כמה אנחנו יכולים להוציא בחג הזה מבלי להיכנס לחוב.

בסדרת הטורים שתגיע בימים הקרובים, נצלול לתוך הכלים שיעזרו לכם להגיע לפסח הזה עם תכנון – לא עם תקווה. נדבר על איך בונים תקציב חג שעובד. על שאלות שחוסכות אלפים לפני שנכנסים לסופר. על חול המועד בשמחה מקסימלית ומחיר מינימלי. ועל מה שרוב המשפחות מדלגות עליו – מה עושים אחרי פסח כדי שפסח הבא יהיה אחר.

יוקר המחיה אמיתי. אבל הוא לא הסיבה היחידה למינוס.

ברוב המקרים, הסיבה יושבת בינינו לבין העגלה.

בברכת פסח כשר ושמח וחסכונית!

פישל רוזנפלד

מאמן ויועץ לכלכלת המשפחה, מחבר רב המכר פלוס מינוס ומגיש פודקאסט.

לתגובות לכתבה לחצו כאן >>>

להצטרפות לקבוצת הטיפים הכלכליים של פישל רוזנפלד לחצו כאן >>>