מה ההבדל בין נופש לגאולה ומה זה בעצם גאולה?

תקשיבו, בשבת למדנו משהו מדהים - שיש גאולה ויש נופש.

כשבן אדם יוצא לנופש,

הוא לא חוזר מהנופש ואומר 'וואי, יצאתי לגאולה'.

הייתה לו איזושהי תחושה של רוגע, של הפסקה מכל המרוץ,

זמן להחזיר לעצמו את הנשימה...

אבל מה זה גאולה?

גאולה זה ממש ממש לא הפסקה.

גאולה זה בתוך החיפזון, בתוך הכאוס, בתוך הבלאגן, בתוך החסרונות,

בתוך המצב הזה שאתה רואה שאין לך שום פתרון -

אז פתאום מגיעה הגאולה.

לכן גם בערב פסח, שזה חג של גאולה,

יש לפני זה המון טרדות ובהלה וחיפזון והכנות לבית ולנקות ולסדר...

אין את זה לפני כל החגים, רק בפסח, כי זה חג של גאולה.

וזה פשוט אמור לשנות לנו את כל התפיסה בחיים על גאולה.

אנחנו כל הזמן אומרים:

'אם נצא לנופש יסתדר לנו העניין',

'אם נפסיק יסתדר לנו העניין',

'אם נלך לאיזשהו מקום יסתדר לנו העניין'.

ואנחנו לא מבינים שדווקא בחסרונות, באמצע הכאוס, באמצע הבלאגן,

השברון הזה שאנחנו פותחים רגע ונותנים להשם להיכנס,

ונותנים לעצמנו להיות בחוסר אונים - זה מה שמביא לנו את הגאולה.

כי שם אנחנו באמת משחררים ונותנים להשם להוביל.

ופתאום השם שולח לנו איזה משהו שהאיר לנו את הכל והפך לנו את הכל.

פתאום שלח לנו את הבן אדם שהפך לנו את הראש.

פתאום קיבלנו איזושהי תובנה שפתאום הבנו את כל מה שקרה.

וזה דווקא קרה בדיוק ברגע שהיינו חסרי אונים,

בבהלה ובחיפזון ובהרגשה ששום דבר פה לא ייפתר.

אז צומחת גאולה.

אז אני מאחלת לכם

לקחת את כל הזמן של החיפזון והבהלה המוגזמת שיש עכשיו מפורים,

שאנחנו לא יוצאים מהלופ שאנחנו נמצאים בו,

ושנבין שאנחנו עוד יותר מוכנים לגאולה.

רק שנשבר קצת יותר,

ונכניס לתוך החוסר אונים את השם -

ואז נהיה זכאים לגאולה!