איך מתנהלים עם עולם הרגשות ומהי החלום של כל משרד פרסום
מהלך יסודי ועוצמתי בנבכי החיים מפי כ"ק מרן אדמו"ר מספינקא שליט"א מתוך עלון 'נקודות של אור' שיו"ל ע"י מכון 'אמונה פשוטה'
א. עולם מלא רגשות
העולם הרגשי תופס נתח מרכזי מאוד בחיינו, אולי אפילו את הנתח המרכזי ביותר. הרגשות הם המנוע המניע אותנו – הם אלה שבוערים בנו, מסעירים אותנו, וגורמים לנו לאהוב, לכעוס, לרצות לעזור או לתעב. למעשה, האדם הוא פקעת עמוסה ברגשות.
לחיות טוב פירושו לדעת להתנהל נכון עם הרגשות. אדם שרגשותיו משתוללים ללא בקרה הוא אדם שאינו שולט בעצמו. אדם שרגשותיו מכתיבים לו מה לחשוב ומה לרצות הוא "החלום של כל חברת פרסום", שכן קל להפעיל אותו ולגרום לו לעשות בדיוק את מה שהם רוצים. כשלא השכל הישר שולט אלא הרגש, האדם עלול להתרגש מדברים שאינם טובים ולכעוס על דברים שאינם רעים.
ב. כשהרגש משתלט על העסק
האדם נוטה להאמין לרגשות שלו ולחשוב שאם הוא מרגיש משהו – סימן שזה נכון ואמיתי.
-
דוגמת האהבה: כשאדם מרגיש שהוא אוהב את ילדו, הוא בטוח שזו אהבה הנובעת מעומק אישיותו.
-
דוגמת הרוחניות: כשאדם חווה התלהבות דקדושה ברגע רוחני, הוא בטוח שהוא באמת מחובר לקדושה ושזו המהות שלו.
-
דוגמת החסד: כשאנו חומלים על יהודי במצוקה, אנו בטוחים שהרגש הזה הוא ביטוי לאישיות הנפלאה המסתתרת בתוכנו.
התפיסה שהרגשות הם "האמת" שלנו מעניקה לנו ערך עצמי, אך היא בעייתית. אדם שמאמין לרגשותיו מעביר להם את השליטה על חייו והופך להיות "שבשבת של מצבי רוח". כשהרגש שולט, אין מה שיעצור את הכעס – שהרי האדם חושב ש"הוא" זה שכועס, ולעצור את הכעס מרגיש לו כמו כליאת ה"אני" שלו בבית סוהר. כך קורה שברגע אחד אדם אוהב את בנו, וברגע של תסכול הוא מסוגל לשנוא אותו ולהתפרץ עליו.
ג. החידה המתסכלת
מצב זה מוביל לתסכול עמוק: מי אני באמת? האם אני האבא הרחום ומלא האהבה, או האבא הכועס שלא מסוגל לסבול את הילד? האם אני יהודי עם אהבת ישראל, או אדם אגואיסט שמתפרץ בצעקות כשחוסמים לו את החניה? הבלבול הזה ממלא את בני האדם בחידה: "מי אני באמת?".
ד. סתירה רגשית
האמת על הרגש מורכבת: מצד אחד, הרגשות יכולים להיות "בלוף", מסך עשן דמיוני שאסור להאמין לו. מצד שני, הם המנוע שלנו והדרך שלנו להגיע לבורא.
ה. מאחורי הרגש הגואה
היסוד הגדול הוא שהרגשות הם בסך הכל תחפושת של רחמי השם עלינו. האהבה, השנאה, ההתלהבות והכעס – אף אחד מהם הוא לא "אנחנו". הקדוש ברוך הוא יודע שאדם מצד עצמו הוא חלוש וחסר אונים, ולכן הוא שולח לנו רגשות כ"עזרים":
-
הוא שולח התלהבות כדי שיהיה לנו כוח להשתפר.
-
הוא שולח אהבה ואבהות כדי שנשקיע בילדים למרות האגו שלנו.
-
הוא שולח חמלה כדי שנעזור לאחרים.
אפילו הרגשות השליליים הם רחמים: הם נועדו למנוע מאיתנו להיסחף במחשבה שאנחנו "מלאכים", ולהראות לנו שאנו זקוקים לעבודה ושליטה.
ו. עובדים נכון עם הרגש
תמצית העבודה מול עולם הרגשות היא לא להיסחף אחריהם:
-
אל תתלהב מכך שאתה מתלהב: כשאתה מלא אהבה או חמלה, אל תשתכנע שאתה כבר מלאך. תבין שהקדוש ברוך הוא ריחם עליך ונתן לך "מנוע" ששמו התלהבות, אחרת היית נשאר במיטה. קח את זה למקום של הכרת רחמי השם.
-
אל תישבר כשנשברת: כשמתעוררים רגשות של שנאה, כעס או תאוות – אל תתרסק. ההתרסקות נובעת מגאווה (מהמחשבה שהרגשות הטובים הם "אתה"). במקום להישבר, ראה בכך עדות לשפלות עצמך ולצורך שלך בעזרה משמים.
ז. סמכות הורית משמים
נושא הסמכות ההורית הוא מהמדוברים ביותר כיום. כשהורים עומדים חסרי אונים מול ילדיהם, הקדוש ברוך הוא בעצם מעביר אותם סדנה לסמכות הורית "משמים". הוא אומר להם: "תבינו שאני המנהיג. אני זה שנותן לכם את רגשות האהבה, ועובדה שברגע שהילד לא נכנע לכם – האהבה נעלמת ובאה שנאה". המסר הוא: ברגע שהאדם יכיר בסמכות השם עליו, גם הילד יכיר בסמכות ההורה.